1st Grade שלום
הבכורה עולה לכיתה א'.
זה לא מוריד מערכה של זו שנכנסת לגן טט"ח, גן של גדולים, אבל - הילדה עולה לכיתה א'!!!!!
אני מתרגשת, אני לחוצה, אני זקנה, וואו, כמה מחשבות בו זמנית שמשלימות ומפריעות זו לזו, הראש שלי הומה כמו כוורת דבורים.
עולה לכיתה א', בעצם ל first Grade, בביה"ס בינלאומי במדינה זרה, והחל מהיום הראשון תחווה יום לימודים ארוך באנגלית. הילדה דוברת עברית, כן? אז איך לעזאזל עושים את זה? (למה לעזאזל עושים את זה, זו כבר שאלה אחרת לגמרי שאולי נדון בה בהזדמנות אחרת).
להלן רשימת המכולת שלי שבתקווה תעזור לנו לצלוח את החוויה בצורה הרגועה ביותר:
1) חושחש הבלש - בעבר כבר סיפרתי על כך שאצלנו בבית נרגעים ככל שיודעים, וזה כלי שבאופן מודע אנחנו מעבירים לבנות, אי לכך, ניסינו מראש להבין כמה שיותר דברים על ביה"ס: נכנסנו לאתר, הראינו לה תמונות וסרטונים, שוחחנו עם הורים לתלמידים וניסינו להבין מה זה כיתה א' בביה"ס בינלאומי בבוקרשט. כשביקרנו בביה"ס צילמנו לה מה שנראה לנו חשוב ורלוונטי (תמונות של הקפיטריה, כיתות הלימוד, חצר המשחקים, המתלים לתיקים ולמעילים וכד'). התמונות הודפסו, ומרגע שסיפרנו להן על היציאה לשליחות הן יכלו לדפדף בהן ולשאול שאלות.
2) מציאות מדומה - ניסינו לייצר הקבלה למה שמוכר. כל פעם שדובר בגן חובה על עליה לכיתה א' ב"דבורה עומר" (ביה"ס השכונתי שלנו), סיפרנו אנחנו משהו דומה על ביה"ס העתידי שלה. כשילדי הגן ביקרו ב"דבורה עומר", הצטרפתי לביקור וסיפרתי לה שבביה"ס שלה הדברים יהיו דומים: גם שם יש צלצול עם מוזיקה, גם שם יהיו מתקנים בחצר וכו'.
3) מציצנות - ברגע שעברנו לבוקרשט והתמקמנו בבית, הלכנו מידי פעם לראות את ביה"ס והגן, כלומר, הצצנו מהגדר. בדקנו כמה מגלשות יש במתקנים ואם יש גם מגרש כדורגל וגם כדורסל ושיחקנו משחקי ניחושים, כמו למשל, איזו מהכיתות תהייה הכיתה שלהן. כל פעם שחלפנו עם הרכב ליד המקום אמרנו שלום (בהתלהבות, כן?) לכיתות ולגן.
4) רגע עם דודלי - כשהתאפשר, קפצנו לרגע לראות מבפנים את ביה"ס והכיתה. נתנו להן זמן לשחק בחצר ולבדוק את המתקנים ובעיקר, עשינו כמה פעמים את המסלול מהכיתה לשירותים וסימנו נ"צ שיעזרו להן לזהות את הדרך ולעשות אותה לבד.
5) החיים והמוות ביד הלשון - 3 חודשים לפני המעבר הבנות החלו חוג אנגלית תואם גיל, משחקים לגיל הרך נעימים וידידותיים שמתנהלים באנגלית. המטרה הייתה להרגיל אותן לצלילי השפה ולתת להן כלים ראשוניים לתקשורת בסיסית: אני צמאה/רעבה/קר לי/חם לי/ אני עצובה/ איפה השירותים ועוד (אולי זה המקום להודות, לתמר אולסון המורה הנפלאה והרגישה, שנתנה לבנות ביטחון ואהבה).
עוד בהקשר הזה, כחודש לפני תחילת הלימודים, התחלנו להשתעשע באנגלית בבית. כל בוקר נפתח בשיר , הברביות החלו מדברות אנגלית וסמי הכבאי בטלוויזיה פתאום עבד רק באנגלית, כל הדרכים כשרות כדי לתרגל את המשפטים הבסיסיים שרצינו שיידעו.
6) כרטיסיות - בעלי הכין כרטיסיות פשוטות לשימוש בימים הראשונים לתקשר עם הצוות. הבנות קיבלו תיקי צד קטנים ונוחים לנשיאה כדי שהכרטיסיות ילוו אותן בקלות בימים הראשונים.
זה לא מוריד מערכה של זו שנכנסת לגן טט"ח, גן של גדולים, אבל - הילדה עולה לכיתה א'!!!!!
אני מתרגשת, אני לחוצה, אני זקנה, וואו, כמה מחשבות בו זמנית שמשלימות ומפריעות זו לזו, הראש שלי הומה כמו כוורת דבורים.
עולה לכיתה א', בעצם ל first Grade, בביה"ס בינלאומי במדינה זרה, והחל מהיום הראשון תחווה יום לימודים ארוך באנגלית. הילדה דוברת עברית, כן? אז איך לעזאזל עושים את זה? (למה לעזאזל עושים את זה, זו כבר שאלה אחרת לגמרי שאולי נדון בה בהזדמנות אחרת).
 |
| איור קסום של Regina Shafir |
להלן רשימת המכולת שלי שבתקווה תעזור לנו לצלוח את החוויה בצורה הרגועה ביותר:
1) חושחש הבלש - בעבר כבר סיפרתי על כך שאצלנו בבית נרגעים ככל שיודעים, וזה כלי שבאופן מודע אנחנו מעבירים לבנות, אי לכך, ניסינו מראש להבין כמה שיותר דברים על ביה"ס: נכנסנו לאתר, הראינו לה תמונות וסרטונים, שוחחנו עם הורים לתלמידים וניסינו להבין מה זה כיתה א' בביה"ס בינלאומי בבוקרשט. כשביקרנו בביה"ס צילמנו לה מה שנראה לנו חשוב ורלוונטי (תמונות של הקפיטריה, כיתות הלימוד, חצר המשחקים, המתלים לתיקים ולמעילים וכד'). התמונות הודפסו, ומרגע שסיפרנו להן על היציאה לשליחות הן יכלו לדפדף בהן ולשאול שאלות.
2) מציאות מדומה - ניסינו לייצר הקבלה למה שמוכר. כל פעם שדובר בגן חובה על עליה לכיתה א' ב"דבורה עומר" (ביה"ס השכונתי שלנו), סיפרנו אנחנו משהו דומה על ביה"ס העתידי שלה. כשילדי הגן ביקרו ב"דבורה עומר", הצטרפתי לביקור וסיפרתי לה שבביה"ס שלה הדברים יהיו דומים: גם שם יש צלצול עם מוזיקה, גם שם יהיו מתקנים בחצר וכו'.
3) מציצנות - ברגע שעברנו לבוקרשט והתמקמנו בבית, הלכנו מידי פעם לראות את ביה"ס והגן, כלומר, הצצנו מהגדר. בדקנו כמה מגלשות יש במתקנים ואם יש גם מגרש כדורגל וגם כדורסל ושיחקנו משחקי ניחושים, כמו למשל, איזו מהכיתות תהייה הכיתה שלהן. כל פעם שחלפנו עם הרכב ליד המקום אמרנו שלום (בהתלהבות, כן?) לכיתות ולגן.
 |
| עוד איור קסום של Regina Shafir |
4) רגע עם דודלי - כשהתאפשר, קפצנו לרגע לראות מבפנים את ביה"ס והכיתה. נתנו להן זמן לשחק בחצר ולבדוק את המתקנים ובעיקר, עשינו כמה פעמים את המסלול מהכיתה לשירותים וסימנו נ"צ שיעזרו להן לזהות את הדרך ולעשות אותה לבד.
5) החיים והמוות ביד הלשון - 3 חודשים לפני המעבר הבנות החלו חוג אנגלית תואם גיל, משחקים לגיל הרך נעימים וידידותיים שמתנהלים באנגלית. המטרה הייתה להרגיל אותן לצלילי השפה ולתת להן כלים ראשוניים לתקשורת בסיסית: אני צמאה/רעבה/קר לי/חם לי/ אני עצובה/ איפה השירותים ועוד (אולי זה המקום להודות, לתמר אולסון המורה הנפלאה והרגישה, שנתנה לבנות ביטחון ואהבה).
עוד בהקשר הזה, כחודש לפני תחילת הלימודים, התחלנו להשתעשע באנגלית בבית. כל בוקר נפתח בשיר , הברביות החלו מדברות אנגלית וסמי הכבאי בטלוויזיה פתאום עבד רק באנגלית, כל הדרכים כשרות כדי לתרגל את המשפטים הבסיסיים שרצינו שיידעו.
6) כרטיסיות - בעלי הכין כרטיסיות פשוטות לשימוש בימים הראשונים לתקשר עם הצוות. הבנות קיבלו תיקי צד קטנים ונוחים לנשיאה כדי שהכרטיסיות ילוו אותן בקלות בימים הראשונים.
 |
| אשמח להעביר את הקובץ למי שמעוניינת/ן |
ואחרון חביב, הכנו טבלת ייאוש, אנחנו סופרות כל יום שעובר ומתרגשות כל בוקר מחדש מכך שעוד רגע מתחיל פה משהו ענק, כיתה א' Here we come!
תגובות
הוסף רשומת תגובה