משפחה במסע

כשהייתי בכיתה ד', חזרתי יום אחד הביתה ושאלתי את אמא שלי, אם אני אשכנזיה או ספרדיה ומה זה בכלל. היא הביטה בי במבוכה, לא מבינה למה הקטגוריות האלו חשובות וענתה לי, שלמי ששואל צריך לענות שאני חצי חצי. כי זה ממש לא משנה. היום חשוב לי לספר לכם, שאני אשכנזיה (לפחות 8 דורות אחורה בעץ השורשים שלנו). למה? כי אתם יכולים להסיק מכך לבד את ההיסטוריה המשפחתית שלי, את סיבות ההגעה של הסבים שלי ארצה ואת ההקשרים הפוליטיים-פסיכולוגיים שאיתם גדלתי. טיילת יפהיפה ונקייה, מוזיקה והופעות רחוב. קל להתאהב בה בנוסף, מגיל צעיר אני אוהבת לקרוא ואוהבת היסטוריה (אני חנאנא), במהלך ה"יסודי" קראתי את כל ספרי השואה לילדים של דבורה עומר, אורי אורלב וגלילה רון פדר. לקחתי את זה ממש רחוק כשלבת המצווה שלי ביקשתי מההורים במתנה, ביקור במחנות השמדה. במקום זה קיבלתי את כל הכרכים של בריטניקה לנוער. וכך קרה שגדלתי להיות בחורה עם תודעה שואתית גלותית חזקה למדי, דבר שיצר לי עכבות ברורות ברכישת מוצרי חשמל (לא תמצאו תנור של סימנס במטבח שלי) ובטעם האפנתי (מעולם לא לבשתי הוגו בוס) וכמובן עכבות תיירותיים. ...