משפחה במסע

האגדה של היפיפיה הנרדמת הקסימה רבות מאיתנו כשהיינו קטנות, על אף כמה חורים בעלילה שאינם נשמעים הגיוניים. אחד מהם, שנראה לי מוזר במיוחד, היה הפרט בסיפור המתאר את הנסיך מגיע לטירה כעבור 100 שנות תרדמה, והטירה מכוסה בצמחיה. הוא נאלץ לפלס את דרכו עם החרב בינות לענפים ולקוצים כדי להתקרב לנסיכה.  עכשיו, ניחא דרקון, ניחא מכשפה, ניחא פיות. טירה ענקית שמתכסה כולה כל כך מהר? תודו שזה מוזר. ואז עברתי לרומניה וגיליתי שזה אפשרי! אני רואה מול עיני צמחים גדלים, ממש רואה את ההתפתחות והצמיחה שלהם.  משבוע לשבוע עוד ועוד ס"מ מתווספים. המוני צמחים מטפסים מכסים בתים ובניינים ומאות עצים שתולים ברחובות העיר ומצלים על הולכי הרגל.  מלבד בתקופה המושלגת, רוב השנה ירוק בעיניים. גם עכשיו באוגוסט, כש 31 מעלות בחוץ, ירוק בעיניים. ירוק ואדום וסגול, הרומנים מגדלים פרחים בכל מקום ובכל צורה. שיא הקיץ, שיא החום, וברומניה הכל פורח כישראלית, אני רגילה לצהוב קייצי. צמחים שרופים/חרוכים/יבשים שמנסים לשרוד את שעות האור עד לבוא החורף. והנה פה, למרות החום הרב הכול ירוק וצבעוני מסביב. פניתי לידיד...