משפחה במסע

One of the challenges in the expat life, in moving to a new unknown country, is to find the places that make you feel comfortable. As parents, we tend to wait to our family to settle down first, and only than we look after ourselves. During the first two years here, we found lovely restaurants that are kids friendly ( press here for more info ) and cool themed places all over town ( press here ). Luckily for me, I'm beginning my third year in Romania, which means, I'm exactly at that stage when kids are integrated, the house is organized and we have our cute Romanian routine life. So now I have the time to explore more of what Bucharest has to offer me. We came do discover, that Bucharest offers different options of entertainment during summer than during winter. Now that the fall arrived and it's chillier outside, the lovely garden cafes are closing, and the lake bars are entering to their winter sleep, it's time to head to other places.  Cooking E...

They came for breakfast. The girls were running in the yard, while we sat with our tea and had a calm talk, looking at our cute neighborhood routine that is about to end. Since they are leaving.  They are good friends of us, and were part of our daily Romanian life. Actually, we miss them even before saying goodbye.  We talked about the move to a new country, about summer vacaion and about my In-laws that they met a few days ago at the pool.  The kid on the right side of the bride, is my grandfather. Germany 1929 This unique reunion, allowed her to ask me: why did your Inlaw's immigrated from Russia to Israel, from all the countries?  This made me tell her the stories I heard about life in the Communist era (not easy) and coming from Jewish heritage in the Communist era (really not easy). I told her about Kobi's grandfather that, as many teenagers, left for university in another city when he was 18 years old. This act saved his life, since a bit later...

"כמו בת מצווה, אבל שונה" הייתה התשובה שלי, כשהבנות שאלו מה זה בדיוק הטקס הזה שאנחנו הולכים אליו. חברות של נעמה, הזמינו אותנו לטקס ה"קומוניון" הראשון שלהן.  בנצרות הקתולית הוגדרו שבעה סקרמנטים (טקסים דתיים) קדושים לאורך חייו של האדם המאמין.  אחד מהם הוא ה מיסה. טקס ההשתתפות בתפילת המיסה, מתקיים בכל יום ראשון בכנסיה הקרובה לביתכם. במהלך התפילה מתקיים מוזמנים המתפללים לאוכריסטיה "מתן חסד" בו המתפללים טועמים מהלחם הקדוש ומהיין ובכך מתאחדים בגופם ודמם עם גופו ודמו של ישו. אם בבת המצווה ילדות מקבלות על עצמן את עול מצוות התורה, נחשבות ל" בעלות דעת", לרוב לובשות שמלה לבנה וחגיגית ויש שמציינים זאת בטקס בבית הכנסת או בקרב המשפחה. אזי  ב"קומוניון" הראשון, ילדות (גם ילדים משתתפים בטקס) לובשות שמלה לבנה וחגיגית ומתנסות לראשונה בטעימת הלחם הקדוש ויין התפילה ולראשונה, ממלאות את קדושת ההשתתפות המלאה במיסה של יום ראשון. לראשונה, טקס השתתפות מלא במיסה של יום ראשון טקס הקומוניון הראשון כמו בני/ות המצווה אצלנו, גם חברותיה של נעמה, כבר שנ...

אירוויזיון איזו אסוציאציה המילה הזו מעלה לכם? פייטים, נוצות, דוז פואה, דפנה דקל..... לי היא מעלה זיכרונות של שינה על מזרנים בסלון. ניסיונות נואשים לשמור את העיניים פקוחות ולהצליח להישאר ערה עד סוף ההצבעה. זוכרת איך היינו רוקדות בהפסקה בבית הספר, את "כאן נולדתי" של דץ ודצה משל היו ריקוד מושחת של פטריק סוויזי ו"בייבי".  בתקופת האירוויזיון היינו מכינות טבלאות ומנקדות את השירים, מהמרות על גוגואים ומנסות לנחש מי תהייה המנצחת. כן.... אין ספק שאני מאוהבות תחרות השיר הזו. תחרות שמוכיחה שאנחנו אירופה ולא רק אסיה, תחרות שמביאה איתה ניחוח מערבי עתיק, טירות, מלכות ואבירים. כן, מותק, אנחנו באירוויזיון! שפתון אדום והכיתוב אירוויזוין מאחור, ניחוח אירופאי באוויר חוגגים אירוויזיון ברומניה השנה, האירוויזיון מתקיים בישראל וזו ממש הרמה להנחתה לכל הנציגויות הרשמיות שלנו באירופה. כי מי לא רוצה להיות חלק מארוע צבעוני, ליברלי וסובלני כמו האירוויזיון? ארוע כזה, ראוי לקדם ולשווק ברשתות החברתיות, לקהל צעיר ודינאמי. אם ישראל רוצה לקדם את עצמה מול המילאניאל'ס הרומנים, כד...

מזה כשנה שאנחנו גרים ברומניה, בפרבר רגוע ושליו, רווי מתחמי מגורים מרופדים בווילות רחבות, מדשאות מטופחות ובריכות שחייה. מרבית השכנים שלנו, כמונו, הם זרים המתגוררים ברומניה. הקופאיות בסופר דוברות אנגלית ורכבי יוקרה דוהרים ברחובות המועטים של השכונה. נוח למדי. כבר זמן רב שרצינו לטעום מרומניה האמיתית, זו המחוברת אל הקרקע והטבע, זו הדוברת רומנית, זו האוכלת ממליגה כל יום ולא פיצה מהמקפיא. והנה נקרתה הזדמנות והוזמנו לבקר בביתה של מריאנה. כך קרה שבשבת בבוקר שמנו פעמינו לדרום בוקרשט ויצאנו מהעיר למסע קצרצר שהפעים אותנו, הפתיע וריגש. שעה של נסיעה במרחבים מישוריים לגמרי, שדות בר ושדות חקלאיים נפרשים משני צידי הדרך ואוטוסטרדה מצוינת וחדשה למדי שהעלתה חיוך על פניו של בן הזוג. בסופה של אותה השעה הגענו לקו הגבול של הפארק הלאומי Comana  . עגלה וסוס, כלי תחבורה פופלארי מחוץ לבוקרשט שם, לצד היער העבות נמצא כפר רומני. לא קטן מידי, לא גדול מידי, הכפר הזה יחד עם עוד כפר שכן, נקראים Comuna Prundu , ההגדרה הרשמית לאזור מגורים כפרי ברמת החלוקה המנהלית הקטנה ביותר. ברומניה קיימות כ 2,700 קומונות...

דתיה בן דור טוענת שכדי לדעת אם הגיע האביב צריך להסתכל סביב.  "...ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים  ואם רואים שנעלמו המעילים  ואם פרג וגם חרצית  לכבוד החג קישטו עציץ  אז יודעים  שבא אביב..."  אולי זה נכון ליושבים בארץ הקודש, אבל פה בניכר הרומני הקר, זה לא ממש עובד ככה. מסתבר שהאביב אמור להגיע היום. ב 1/3 מתחילות חגיגות האביב הרשמיות. העיר מלאה דוכני פרחים וקישוטים אביביים בזמן שבחוץ 16- ורוחות במהירות של 40 קמ"ש. הבוקר כולם איחלו לי חג אביב שמח אבל פאתי העיר נראים כך: ילדים, עזרו לנו למצוא את האביב מסתתר בתמונה חג האביב ידוע בכינויו מרצישור   martisoar e , שכן הוא חל בחודש מרץ. האגדה מספרת על סבתא רעה ונרגנת Baba Dochia שמתעמרת בכלתה ושולחת אותה לבצע מטלות בלתי אפשריות במעבה היער, אך עם עזרה אלוהית ובניגוד לכל הגיון, הבחורה המסכנה עומדת במטלות. בבה דוקיה, החמה הכועסת, יוצאת ליער עם עדר כבשים (או שמא עיזים) מכוסה בשבעה מעילים לחפש ולבדוק איך זה שהצליחה במשימות. כ"כ חם לה מהמאמץ שהיא פושטת את המעילים אחד אחרי השני עד שנשארת ללא כיסוי ביע...

חג המולד.  מה מעורר בכם השם הזה? בי הוא מעורר קצת אי נוחות. זרות. ואולי אולי קצת סלידה. ח-ג   ה-מ-ו-ל-ד כל כך נוטף ישו, משיחיות וחגיגיות נוצרית שהוא כל כך לא שלי, לא נגיש ולא מושג, שגורם לי לזוז באי נוחות רווית בורות בכסא. כשאני אומרת חג המולד אני רואה לנגד עיני בובת תינוק שוכב באסם עם מריה מגדלנה עטופה באדום ושומעת ברקע מיסה לטינית כבדת משמעות. אבל כריסמס? כריסמס זה כבר משהו אחר לגמרי. כריסמס זה חג נוצץ ומשלהב, עמוס מתנות, ילדים מצחקקים, ממתקים, אלכוהול וכמובן אורות מרהיבים. כשאני אומרת כריסמס אני רואה לנגד עיני משפחה מאושרת בסוודרים תואמים, תולה קישוטים מבריקים על עץ אשוח ירוק עד שעומד בסלון. התרגשות רבתי למראה האשוח הנוצץ, המתנות לרגליו וכרכרתו של לסנטה קלאוס בוקרשט היא אחת הערים המוארות ביותר באירופה בכריסמס אין ספק שהוליווד העבירה לי את המסר היטב. שנים של סרטים וסדרות אמריקאיות, הטביעו עלי את חותמו של כריסמס בלי שאכיר באמת את טיב החג. כל ילד מערבי טוב יודע מהו כריסמס וכיצד רצוי וראוי לחגוג אותו. מרכז החג הוא כמובן המתנות המונחות מתחת לעץ האשו...