משפחה במסע

דתיה בן דור טוענת שכדי לדעת אם הגיע האביב צריך להסתכל סביב.  "...ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים  ואם רואים שנעלמו המעילים  ואם פרג וגם חרצית  לכבוד החג קישטו עציץ  אז יודעים  שבא אביב..."  אולי זה נכון ליושבים בארץ הקודש, אבל פה בניכר הרומני הקר, זה לא ממש עובד ככה. מסתבר שהאביב אמור להגיע היום. ב 1/3 מתחילות חגיגות האביב הרשמיות. העיר מלאה דוכני פרחים וקישוטים אביביים בזמן שבחוץ 16- ורוחות במהירות של 40 קמ"ש. הבוקר כולם איחלו לי חג אביב שמח אבל פאתי העיר נראים כך: ילדים, עזרו לנו למצוא את האביב מסתתר בתמונה חג האביב ידוע בכינויו מרצישור   martisoar e , שכן הוא חל בחודש מרץ. האגדה מספרת על סבתא רעה ונרגנת Baba Dochia שמתעמרת בכלתה ושולחת אותה לבצע מטלות בלתי אפשריות במעבה היער, אך עם עזרה אלוהית ובניגוד לכל הגיון, הבחורה המסכנה עומדת במטלות. בבה דוקיה, החמה הכועסת, יוצאת ליער עם עדר כבשים (או שמא עיזים) מכוסה בשבעה מעילים לחפש ולבדוק איך זה שהצליחה במשימות. כ"כ חם לה מהמאמץ שהיא פושטת את המעילים אחד אחרי השני עד שנשארת ללא כיסוי ביע...

הרבה השתנה בחיי בשבעת החודשים האחרונים ובעיקר ומעל הכל, תפיסתי את רומניה. בהתחלה, דעתי התבססה על סטראוטיפים ודעות קדומות, אתן כבר יודעות שהגעתי לפה בחשש מה, והיום בהחלט אפשר לומר שאני מחבבת את המדינה הזו ויושביה, ורוצה ללמוד להכירה יותר ויותר ככל שהזמן חולף. אך שגרת החיים היא כזו ששגרה קודמת לטיול וביה"ס דוחה מנוחה. חיי היומיום הרומנים שלנו אומנם מרתקים אך לא מלהיבים כמו טיול בדנובה, רכיבה על אופני שלג בהרים או שיטוט בכפרים עתיקים. אז בינתיים, ועד שאתור את רומניה כראוי, משתפת אתכן בחוויות של בלוגריות חברות, נשים מטיילות, שכל אחת בזמנה שלה הגיעה לרומניה ונהנתה. להלן, מקבץ המלצות של בלוגריות ישראליות: טיולים בטרנסילבניה יערה נסעה לטיול משפחתי ב קלוז' . ומפנקת בבלוג שלה בתמונות מרהיבות ומשרות שלווה.    שמורת הטבע  Gradina Zmeiilor מתוך "חדר משלך" מסלול קלאסי סובב סינאיה-בראן-בראשוב- זרנשטי- סיגישוארה וטראנספאגרשן בבלוג שבילים , ממליצה חוה זוק על טיול רומני רווי טבע ונופים, הבלוג מלא תמונות מעוררות עניין וחשק. בראשוב, מתוך הבלוג של חוה זוק טיול כשר ...

נובמבר הגיע ואתו הסתיו במלוא עצמתו . שלכת מרהיבה מקשטת את רחובות העיר אך חלק מהעצים כבר עומדים עירומים, בבקרים 4 מעלות ובחלק מהלילות הטמפרטורות ירדו מתחת לאפס. זמני השהייה בחוץ התקצרו פלאים ואחרי חצי שעה בפארק הלחיים של הבנות כבר מאדימות ומתייבשות.  אך לא נס ליחה של העיר! יש הרבה מה לעשות והיכן לבקר בבוקרשט, גם עם ילדים וגם כשקריר . מתחם המשחקים הסגור Divertiland המובן מאליו בהקשר של בוקרשט הוא בילוי בקניונים. קניונים הם מקום שהות נוח לכל הגילאים, הרי הם מרכזים בתוכם חווית קניות, אוכל ומתחמי בילוי. אבל השהות בקניון היא לרוב רועשת, צפופה ולא אישית (יש שיאמרו גם לא איכותית....). בעיני, הקניון הוא יותר ביקור מאשר בילוי ולמרות היתרונות הברורים בביקור משפחתי בקניון החלטתי לרכז מספר המלצות למקומות בילוי מוכווני ילדים וחוויה .  הגעתם לרומניה עם ילדים? הנה כמה המלצות לבילוי מתאים בבוקרשט. 1)  מוזיאון המדע לילדים גילאים: 3-12 מדובר במבנה צנוע ולא מרשים, מזכיר קצת גן ילדים קיבוצי שהשכילו לעצב את המרחב הפנימי שלו . בפנים ארבעה אולמות עם מייצגים אינטראקטיבי...

החיים במדינה זרה מזמנים חוויות מעניינות והתרחשויות חדשות, לפעמים זה קשה ומעצבן ולפעמים זו הזדמנות לגדול ולהתנסות. אז אם כבר רומניה, החלטנו ללמוד לעשות סקי. כיוון שעוד רגע נגמר החורף, חגיגות האביב כבר באופק וההכנות להן ניכרות בכל חנות בעיר, הבנו שחייבים לנצל את הרגע כשההרים עדיין מושלגים, להתמודד עם הפחד וללמוד לעשות סקי. עלינו על הרכב ונסענו לפויאנה בראשוב, עיירת הסקי הפופולרית ביותר ברומניה. 172 ק"מ צפונית לבוקרשט, 1020 מ' מעל פני הים, הרים מרופדי אשוחים ואורנים, מכוסים לבן ועטויים בענן ערפל כבד, ובינות ההרים, מלונות קטנים וחמודים בנויים בסגנון גרמני. שלג זה פוטוגני ביום הראשון, נהנינו מ משחקי שלג  ומהאווירה הרגועה במקום, למחרת, הגיע הדבר האמיתי - סקי. מהצד, סקי נראה ממש קל ופשוט, זורם כזה. אבל זה לא. מהצד, אפנת בגדי הסקי נראית ממש טוב, כולה נוטפת סקס אפיל ספורטיבי וחטוב, אבל זה לא. כדי לעשות סקי, צריך ללבוש (שימו לב) גרביים טרמיות, מכנס טרמי וגופיה טרמית. מעליהם נעלי סקי כבדות ומגושמות ביותר, מכנסי סקי עם שלייקס או חגורה הדוקה, מעיל סקי, חם צוואר/צעיף, כו...

שלג פה. וקר. כלומר, ממש קר. קר כזה שאי אפשר ללכת ברחוב ולדבר בנייד בו זמנית כי האצבעות ינשרו למדרכה. כפפות סקי נגד מים, מאפשרות לשחק בשלג ולא לאבד אצבעות. עכשיו, אני נולדתי בישראל וחייתי רוב חיי באזור השרון. משמע, חום לחות ושאריות חול באוויר. גדלתי להיות מהאנשים האלו שאוהבים חום. פשוט כי זה מה שהכרתי. כפעוטה הזעתי בעריסה, הזעתי בעגלה ונטפתי זיעה בכיסא ברכב. כילדה הזעתי בהפסקה בחצר, הלכתי לשיעורי שחייה עם ביה"ס והזעתי בחולצת התנועה בפעולות בקן. כאמא... טוב, כולכן מכירות את הרגעים האלו, בחמש אחה"צ בגן השעשועים, מתרוצצת אחרי הילדים כשהחזייה זועקת להחלפה בדחיפות. למעשה, המקום היחידי שלא מזיעים בו בישראל הוא המשרד. הפכתי להיות אדם כזה, כמו רוב הישראלים, שהלחות והזיעה לא מפחידים אותי ולא ימנעו מבעדי לצאת לטייל/לישון בחוץ/ללכת לים/לרדת לגינה/מחקו את המיותר. פשוט מוצאים את השעה הנכונה ביום והחיים מתנהלים כפי שהם, בזיעה. מפה לשם, עברנו לרומניה, ינואר, מינוס ארבע מעלות ושלג. ש-ל-ג. שלג זה קסום ורומנטי והוליוודי מאוד. למעשה, התרגשנו למדי כשנפלו עלינו פתיתי השלג הראשונים, ו...

חג המולד.  מה מעורר בכם השם הזה? בי הוא מעורר קצת אי נוחות. זרות. ואולי אולי קצת סלידה. ח-ג   ה-מ-ו-ל-ד כל כך נוטף ישו, משיחיות וחגיגיות נוצרית שהוא כל כך לא שלי, לא נגיש ולא מושג, שגורם לי לזוז באי נוחות רווית בורות בכסא. כשאני אומרת חג המולד אני רואה לנגד עיני בובת תינוק שוכב באסם עם מריה מגדלנה עטופה באדום ושומעת ברקע מיסה לטינית כבדת משמעות. אבל כריסמס? כריסמס זה כבר משהו אחר לגמרי. כריסמס זה חג נוצץ ומשלהב, עמוס מתנות, ילדים מצחקקים, ממתקים, אלכוהול וכמובן אורות מרהיבים. כשאני אומרת כריסמס אני רואה לנגד עיני משפחה מאושרת בסוודרים תואמים, תולה קישוטים מבריקים על עץ אשוח ירוק עד שעומד בסלון. התרגשות רבתי למראה האשוח הנוצץ, המתנות לרגליו וכרכרתו של לסנטה קלאוס בוקרשט היא אחת הערים המוארות ביותר באירופה בכריסמס אין ספק שהוליווד העבירה לי את המסר היטב. שנים של סרטים וסדרות אמריקאיות, הטביעו עלי את חותמו של כריסמס בלי שאכיר באמת את טיב החג. כל ילד מערבי טוב יודע מהו כריסמס וכיצד רצוי וראוי לחגוג אותו. מרכז החג הוא כמובן המתנות המונחות מתחת לעץ האשו...