סקי למתחילים - פויאנה בראשוב

החיים במדינה זרה מזמנים חוויות מעניינות והתרחשויות חדשות, לפעמים זה קשה ומעצבן ולפעמים זו הזדמנות לגדול ולהתנסות. אז אם כבר רומניה, החלטנו ללמוד לעשות סקי.
כיוון שעוד רגע נגמר החורף, חגיגות האביב כבר באופק וההכנות להן ניכרות בכל חנות בעיר, הבנו שחייבים לנצל את הרגע כשההרים עדיין מושלגים, להתמודד עם הפחד וללמוד לעשות סקי.

עלינו על הרכב ונסענו לפויאנה בראשוב, עיירת הסקי הפופולרית ביותר ברומניה. 172 ק"מ צפונית לבוקרשט, 1020 מ' מעל פני הים, הרים מרופדי אשוחים ואורנים, מכוסים לבן ועטויים בענן ערפל כבד, ובינות ההרים, מלונות קטנים וחמודים בנויים בסגנון גרמני.

שלג זה פוטוגני

ביום הראשון, נהנינו ממשחקי שלג ומהאווירה הרגועה במקום, למחרת, הגיע הדבר האמיתי - סקי.

מהצד, סקי נראה ממש קל ופשוט, זורם כזה. אבל זה לא.

מהצד, אפנת בגדי הסקי נראית ממש טוב, כולה נוטפת סקס אפיל ספורטיבי וחטוב, אבל זה לא.

כדי לעשות סקי, צריך ללבוש (שימו לב) גרביים טרמיות, מכנס טרמי וגופיה טרמית. מעליהם נעלי סקי כבדות ומגושמות ביותר, מכנסי סקי עם שלייקס או חגורה הדוקה, מעיל סקי, חם צוואר/צעיף, כובע או כיסוי פה, כפפות סקי וכמובן קסדה.

מסורבל לקרוא? יותר מסורבל ללבוש.  

עכשיו דמיינו את עצמכן בחדר המלון, מחומם ל 25 מעלות מנסות להלביש את כל השכבות האלו על ילדות קטנות. מה קיבלנו? תלונות, בכי. הרבה בכי. וגם עצבים. כי חם לכן וחם להן, ומזיע ומגרד בגב, בכפות הרגליים, בצוואר, בכל מקום מגרד פתאום. וכל מה שרוצים זה לצאת החוצה לנשום קצת אוויר, ויהיה נחמד להגיע לשיעור הסקי בזמן, אבל אי אפשר כי הקטנה לא מצליחה להיכנס לנעליים, לגדולה אבדו הכפפות ושפיות הנפש שלך הולכת ומתרופפת.

כל ההתארגנות הזו מתרחשת פעמיים ביום, ביציאה בבוקר לשיעור וביציאה אחה"צ לשחק בשלג. מה שנקרא, פעמיים יותר מידי, למה אנחנו לא מצליחות להתלבש מהר ובכיף?
אחרי שכל המשפחה לבושה, צריך להצליח בדרך לא דרך לצעוד בנעליים האלו, כשסוחבים גם את הילדות וגם את מגלשי הסקי הכבדים. איך אומרים? כדי להיות יפה צריך לסבול? (ברוסית: קראסאטה ת'ראבויט ז'רטב) אז בסקי זה אותו הדבר. 

כדי ליהנות צריך לסבול.

בטיחות מעל הכול - גולש סקי מיומן ותינוק

מצאו את התינוק במנשא המסתתר בתמונה

אחרי משבר עצבים קשוח במיוחד, וצעדה רועמת וכעוסה בשלג, הצלחנו להגיע לאתר הסקי.

כל אחת מהבנות חברה למדריך הפרטי שלה שבאופן זורם ורגוע לחלוטין גלשו איתן הלוך חזור על המדרון, כשהם בלי מקלות ועם הגב לכיוון הגלישה!!! אין ספק שהגולשים המיומנים עושים את זה בצורה מעוררת פליאה ולחסרת ניסיון כמוני זה נראה מעשה כמעט בלתי אפשרי. אבל הפלא ופלא, ניסינו ואפילו הצלחנו ופתאום, תוך רגע קט, נעלמו כל העצבים ושלווה אדירה חלחלה לגוף. חיוך קטנטן התחיל להתגבש על השפתיים ורק רוצים עוד ועוד מהמהירות והגלישה.

רגע נוסף של אושר נרשם כאשר הייתי עצבנית במיוחד, הזעתי בכל הגוף אבל היה לי קפוא בו זמנית ורק רציתי לחזור למלון. אז למה אושר? כי פתאום עבר לידי בחור רומני ומלמל לי משהו, הרמתי את הראש וביקשתי שיחזור על מה שאמר. "Vin Fiert"? הוא שאל וחיוך עצום עלה על שפתי. כן! כן! כמובן שאני רוצה כוס יין מתוק וחם עכשיו.

נחמה  מתוקה בעבור 6 ליי בלבד

השהות על ההר, עולה ויורדת במדרון, מנסה ומצליחה לגלוש, הייתה חוויה מרגשת ומיוחדת. את מוקפת בשלג, מסביבך פסגות לבנות ועצי עד גבוהים, אוויר קפוא חותך את הפנים וזה כל כך נעים, כי הגוף עצמו בוער מאדרנלין והשמחה ממלאה את החזה עד להתפוצץ.
אפשר לומר שחופשת הסקי שלנו, כמו חולה במאניה דיפרסיה, נעה ונדה בקיצוניות בין רגעי קושי ותסכול לרגעי אושר בלתי יתואר.

לנשום, להירגע, עוד מעט נגיע ויהיה כיף, מבטיחה לכן!

עוד כמה מילים על פויאנה:

באתר הסקי של פויאנה יש 7 מדרונים (slopes) שאורכם יחד 23.9 ק"מ. ואם תשאלו אותי, נטולת הניסיון, אז המדרון המוצלח ביותר הוא זה של Season Hill, פארק השלג המוקם כל חורף בעיירה ובו ניתן לגלוש במורד המדרון החלק, באבובים יחידים וזוגיים ובמזחלות שונות. שעה של אושר צרוף וצחוק מתגלגל הייתה שווה את העליות במעלה הגבעה עד לגלישה המהירה מטה, כשהבנות צווחות בשמחה בלתי רגילה.

מזחלות שלג זה פשוט נהדר

יש גם מעלית למי שלא רוצה לסחוב את האבובים שוב ושוב במעלה הגבעה

מסעדות רומניות טיפוסיות שאכלנו בהן ונהננו מאוד:
Casa Haiducilor ממוקמת במעלה הגבעה, בקצה אתר הסקי, בינות לעצי עד ירוקים. מעוצבת ומקושטת בסגנון מסורתי, חשבו עד הפרט האחרון על כל פינה במקום. מומלץ להזמין שולחן מראש.

"בשר ציד" ברוטב פירות יער ותפוחי עץ בתנור

Sura Dacilor גם היא מאוד מעוצבת ומסוגננת, נהנינו ממאפים וסלטים טריים במיוחד וממופע פולקלור רומני.

לא לצמחונים - קירות המסעדה מעוטרים בפוחלצים אומללים

לסיכום, סקי לראשונה בגיל 36 עם ילדים, זו בהחלט חוויה. חכמינו אמרו שאין חכם כבעל ניסיון ואני בטוחה שבפעם הבאה יהיה מוצלח יותר. אז כן, בהחלט ננסה שוב. כי בסופו של יום, חזרנו למלון שמחים ומרוצים למרות הקשיים שהיו לנו בדרך.