משפחה במסע

יציאה לרילוקיישן, בדומה להריון היא מפחידה ומרגשת כאחד. יציאה לדרך חדשה ומרגשת שלא ניתן לצפות כיצד תסתיים ומה יעבור עלינו במהלכה. לפני המעבר דיברתי עם כמה שיותר א.נשים, אספתי מידע, נסעתי לבקר שם ולחפש בית וביה"ס. ממש כמו בהריון הראשון, כשקראתי ספרים, עשיתי קורס הכנה והלכתי לסיור בחדר הלידה. בשני המקרים אספתי עצות של אחרות, הקשבתי בשקיקה לסיפורי הצלחה (אקזיט מטורף ואושר עילאי) ולסיפורי אכזבה (ניתוח קיסרי חרום אחרי פיטוצין) וניסיתי לנחש איך יראה הסיפור שלי. ובשני המקרים, ברילוקיישן כמו גם בהריון, הסיפור שלי היה שונה, ייחודי ובלתי צפוי. לא משנה כמה שאלתי, ביררתי והתארגנתי מראש, שום דבר לא באמת הכין אותי לעוצמת החוויה ולתעצומות הנפש שנדרשו ממני במהלכה. תעצומות נפש בלידה - נשימות ונשיפות, לתזמן צירים, להודיע לדולה ולהורים, ללחוץ לדחוף, לבכות, לצחוק, לשרוד את מערבולת הרגשות הבלתי נגמרת. תעצומות נפש במעבר - מכירת דירה ורכב, אריזת ושילוח מכולה, מציאת בית ומסגרות, ביטוחים, חיסונים, פרידות ומערבולת רגשות בלתי נגמרת. אנחנו הנשים, למדנו על עצמנו, שאנו בנויות לזה, מוכנות...

Going back home - My first year reflection עברית למטה  The first year of the relocation is the hardest We knew that the first year was the hardest, everyone told us and we had experience from passed moves. And yet .... we could not be ready for such a year. Covid-19, missiles and alarms. It was tough in many ways and we had to find our inner strength in order to breathe properly in the morning and get up with a smile to a reality that challenged us over and over again. As with relocation a broad, here at Israel our first year is over and we can look back with satisfaction and smile and see the progress and development we have gone through this year. The kids friends, language acquisition, work, health, sense of belonging. The fact that we already have a favorite supermarket and a favorite café place. These little things that take time to get to – we feel that we have them now . Smile, and the world smile at you Start the morning with a smile and be grateful for what you have....