משפחה במסע

אם אתה מגדל זקן לתפארת, בעיצומה של "מלחמה ושלום" וחולם על המידברן, אם את מחכה בקוצר רוח לאינדינגב, יש לך תואר במדעי הרוח ואת לובשת קרדיגנים, אז זה הפוסט בשבילכם! בוקרשט, מסתבר, היא לא רק מוזיאונים, חיי כפר, היסטוריה קומוניסטית וממליגה. בוקרשט היא לא רק קזינו מפואר, לימוזינות ומסיבות רווקים מפוקפקות. בוקרשט היא גם תרבות רחוב קסומה, מופעי ג'אז אפלוליים, אספרסו משובח וחיים סטודנטיאליים על כל המשתמע מכך. איפה תמצאו את פינות החמד ההיפסטריות? יצאתי לברר והנה מה שגיליתי, בוקרשט מהזווית ההיפסטרית: זקן ההיפסטר המצוי מגדל באדיקות זקן ומשקיע בו ממרצו וזמנו לא מעט. בבוקרשט תוכלו לפנק את עצמכם בטיפול זקן/, טיפול זקן/שפם/אוזניים/מסאז' כתפיים ולהרגיש כמו מלכים. רק לסבר את האוזן, טיפול זקן בסיסי יעלה 45 ליי בלבד. חברי, קרול, מתייצב במספרה  הזו בקביעות פעם בשבועיים, וממליץ עליה בחום. מספרת היפסטרים בבוקרשט גם הספרים היפסטרים, מתוך אתר המספרה  מוזיאון הקיטש' - לחצו פה יש כמה וכמה מוזיאונים נחמדים בבוקרשט, רבים מהם בארמונות ישנים המציגים את חיי משפחת המלוכה שה...

יש לנו חברים בקייב ולבנות היה חופש מהמסגרות, אז החלטנו לבקר אותם. הגענו לחלוטין נטולי ציפיות. חשבנו שיהיה קר, שנבלה את רוב הימים סגורים בבית או מזיעים בג'ימבורי ובין לבין נזכה לטעימה מאוד עיר מזרח אירופאית, פוסט סובייטית ממורמרת. נחשו מה? התבדינו. קייב הפתיעה בגדול. מה בגדול? בענק. קייב הפתיעה בגדול כבר בנסיעה משדה התעופה נדהמנו מגודלה של העיר. לא דמיינו שהיא תהייה כל כך גדולה, עם כבישים רחבים ובניינים גבוהים ומרשימים כאלו. וכטבעה של עיר גדולה, יש לה הרבה מאוד מה להציע, גם לילדים. טיילנו הרבה, למעשה ברוב האתרים ההיסטוריים המתוירים המקובלים. להלן רשימת ההמלצות שלנו לבילוי בקייב עם ילדים: 1) לאוורה קייב-פצ'רסק  Києво-Печерська лавра  מתחם של מנזרים וכנסיות פראבוסלאביות מהמאה ה- 11. הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. המתחם הסגור מכיל מספר לא קטם של מבני דת מרשימים מאוד. חלקם פעילים וניתן לצפות בפעילות דתית וחלקם מארחים תערוכות. שניים משיאי הטיול שלנו היו במתחם הלאוורה אך לצערי אסור היה לצלם בפנים. 3) מוזיאון המיקרומיניאטורות - לחצו פה חדר תצוג...

נסענו עם הילדות לאוקראינה. יש שישאלו למה, אני אגיד לכם למה. כי באוגוסט 2006 עברנו למוסקבה. כתבתי מוסקבה אבל התמונה הזו מקייב יש לי הרבה מה לספר על השנים במוסקבה שהיו עמוסות חוויות וריגושים אך אתרכז ברשותכם בחברים שלנו משם. הייתה לנו שם חבורה ישראלית נחמדה למדי, אנשים טובים שאהבנו ועד היום אנחנו אוהבים. אבל היינו שונים מהם והשוני הזה בשלב מסוים השפיע על תדירות המפגשים שלנו. עיקר חטאנו היה בכך שהיינו הזוג הנשוי ללא ילדים. יתר הישראלים היו או עם ילדים או רווקים. בעל כורחנו, אחרי כשנה במוסקבה, השונות הזו הרחיקה אותנו קצת מהחבורה הישראלית, ומצאנו שהחיבור שלנו עם אנשים באותו הסטטוס כמונו, הוא קל יותר, ובעיקר נוח יותר, בלי קשר לעובדת היותם ישראלים או לא. וכך נוצרה לנו חבורה חדשה: זרים יהודים במוסקבה. התקבצנו לנו, חבורת בני 20-30 יהודים חלק אמריקאים, חלק בריטים, חלק ישראלים, כולנו נטולי ילדים ואוהבי בילויים ליליים. עשינו קבלות שבת משותפות, חגגנו את החגים והחיבור זרם. אך כטבעם של זרים, לאט לאט התפזרנו. כל אחד למקומו שלו או למדינה הבאה. חג של רווקים + ילדונת מתוקונת אחת שלא היה ל...