פיתה עם שוקולד

דרושות מתנדבות להכנת קאפקייקס עם ציפוי כחול לבן,  כדורי שוקולד עם סוכריות, עוגת שכבות בצורת דגל ישראל, פונדו שוקולד עם שיפודי פירות, בלינצ'סים במילוי גבינה וכן, פיתות עם שוקולד.

אני! אני! אני אתנדב לפיתות עם השוקולד!
פיתות עם שוקולד בשש וחצי בבוקר
אמא שוקעת שכמוני..... מזל שלא היו ברשימה כלים חד פעמיים כי אז הייתי עומדת מול דילמה ערכית  (משתדלת להימנע משימוש בפלסטיק חד שימושי), אך לא הייתה דילמה. אני רוצה לקחת חלק בפעילות הקהילתית ורוצה להרגיש טוב עם האימהות שלי ולכן מתנדבת למרוח פיתות עם שוקולד, לחתוך ל 200 רבעים ולעטוף אותם בניילון נצמד.

אז איך קרה שמצאתי את עצמי מכוונת שעון לשש בבוקר, נאבקת עם הניילון שנצמד לכל דבר מלבד לרבע הפיתה הקטן הזה ומתפללת להגיע לעבודה עד תשע? סיפור שהיה כך היה. 
200 כאלו, כן?

ובכן, חג ההודיה בפתח ולכבודו מתקיים בביה"ס האמריקאי והרב תרבותי של הבנות, יריד קציר שהוא בעצם יריד עמים. כל מדינה מעמידה דוכן עם מיטב המטעמים שלה והילדים מסתובבים עם קופסאות מהבית (איזה כיף שמדיניות ביה"ס היא לצמצם שימוש בפלסטיק חד שימושי) ממלאים אותן בדוגמיות מכל מדינה וחוגגים עם החיך את הבינלאומיות.
הנושא שנבחר השנה הוא ילדות ישראלית

כיאה לקהילה הישראלית, המחזיקה במעמד של הקהילה השלישית (!!) בגודלה בביה"ס אחרי האמריקאים והרומנים, העמדנו דוכן מרשים ומושקע (ב "העמדנו" הכוונה היא לאימהות המשקיעות של החבורה, לא אלי).
לשם כך, לפני כחודשיים, נפגשנו כל האימהות לערב תיאום ציפיות, בו הוותיקות הסבירו לחדשות מהם האירועים הקהילתיים הצפויים השנה ומה תפקידנו בכוח. התבצעה חלוקת תפקידים ואחראיות וחולקה רשימת מטלות.
מהר מאוד הבנתי שלהיות אמא בביה"ס בינלאומי זו משימה ציונית, מדינית והסברתית לכל דבר. כל אחת מאיתנו היא למעשה שותפה שקטה של שגרירת ישראל ברומניה ואמונה על בניית יחסים חיוביים עם יתר אימהות הכיתה וחיזוק האהדה לישראל. 
משמע, ככל שהדוכן שלנו יהיה שווה יותר והאוכל טעים יותר, כך יותר ילדים יאהבו את ישראל. ככל שיותר ילדים יאהבו את ישראל, תגדל כמות ההצבעות באו"ם לטובתנו, כמות האירועים האנטישמים בעולם תקטן וכמובן, מעמדם של ילדינו בביה"ס יעלה. 
אימהות משקיעות יודעות להעמיד שולחן

נחזור לפיתות. 
מסתבר שפיתה עם שוקולד הוא מאכל ישראלי טיפוסי. מסתבר גם שברגע שהפיתה לא כוללת חומוס או טחינה, החברות מהשולחן ממול המייצגות את המזרח התיכון (לא הוזמנו להיות חלק מהשולחן הזה אז אתן יכולות לנחש לבד אלו מדינות עומדות שם) לא כועסות על כך ולא מחשיבות זאת כגניבה קולינארית.

אם כך, 200 רבעי פיתות עטופים למשעי, מגש לבן ודגל ישראל, נארזו כולם ועשו דרכם לביה"ס. 
אגב,לא ברור למה, הקשבתי לעצתן של כמה אימהות משקיעות והחלטתי לשתף את הגדולה בפעילות. כדי שתהיי חלק, כדי להתגבש, כדי לחזק את עצמאותה, כדי להשקיע קצת. 
תודה לכן חברות טובות. נאלצתי למרוח מחדש את כל מה שעשתה, להדביק את הפיתות בפלסטר ולקוות  שאף אחת לא תשים לב.
חינוך למעורבות קהילתית, עצמאות, אחווה נשית ושוקולד כמאכל על.

אגב, הבנות הגיעו ללא איחור ואני התייצבתי בעבודה בעשר בבוקר בלבד. אני חושבת שאפשר לומר שעמדתי במשימה בגבורה. Happy Harvest Festival!



תגובות

  1. אלופה את !!! בהחלט עוד חוויה (חיובי!) לאוסף ! שתהיה חופשה מהנה !!

    השבמחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בוקרשט עם ילדים - המלצות למקומות באוויר הפתוח

10 דברים לעשות עם ילדים בסיביו Sibiu

בראשוב עם ילדים - המלצות לטיול