חגיגה כפולה

נולדתי בחשון, חודש נטול חגים וחגיגות.
אך השנה, למרות המרחק העצוב מהבית, ביום ההולדת שלי הייתה חגיגה כפולה.
מכשפה מלידה

כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת חגיגות, כל חגיגה שהיא. רצוי שתשולב עם מוזיקה, אוכל טוב ושוקולד ואני אהיה מרוצה. מכרי יודעים עלי גם שאני אוהבת להתחפש ולהשתטות כשאפשר, וכמובן, הכי הכי אני אוהבת ימי הולדת.
גדלתי בבית שבו לכל אחד יש את פסטיבל ההולדת השנתי שלו ובו במשך ימים מהללים מקדשים ושמחים על הולדתו של אותו האדם, את החגיגות הובילה כל השנים אמא שלי ועם הזמן אחותי והחברות הטובות תפסו את המושכות. לחגוג יומולדת רחוקה מהבית, זה לא פשוט, כלומר, זה כל כך שונה ואחר, שביומיים שלפני היומולדת הסתובבתי עם הראש באדמה מבואסת למדי וכל מה שרציתי זה לחזור הביתה.
בבוקר היומולדת בעלי והבנות פינקו בשוקולדים, בלונים ומתנות. חייכתי בתודה ועדיין בלב הייתי עצובה ורציתי לאמא. אך ככול שהתקדם היום, החיוך על פני רק הלך וגדל והבנתי שהשנה זכיתי. זכיתי ביום הולדת מיוחד ושמח במיוחד.

     
מסתבר שליום ההולדת שלי, כשהוא בניכר יש משמעות אחרת, נולדתי ב 31/10 הוא ליל כל הקדושים הידוע גם בשמו Halloween. 
המומחים חלוקים בדעתם על מקורו של הלוואין. האם הוא נוצרי או אירי/קלטי, ואם הוא מציין את כל האנשים הקדושים שמתו על ברכי הנצרות או שמציין את הרוחות שעולות לפני הקרקע ומתקשרות איתנו, כך או כך, האמריקאים השכילו להעלות את החג הזה על נס תרבות הצריכה ולהפוך אותו לחגיגת תחפושות וממתקים עצומה. 
הלוואין, עושה רושם, איבד את החיבור הדתי שלו ואפילו שירי החג כולם, מדברים בעיקר על המנהג הקסום שהכירה לנו הוליווד, והוא: ממתק או תעלול. כשמחשיך, הילדים יוצאים מחופשים לדמויות מפחידות ומסתובבים בין הבתים. כאשר דופקים על דלת הבית הם מבקשים Trick or Treat ולרוב מקבלים קערה עצומה מלאת ממתקים, ממנה ניתן לבחור ולקחת. 
המציאות לימדה אותי שאם אתה ילד אירופאי, אתה ככול הנראה תבהה לרגע בקערה ואז תבחר ממתק קטנטן אחד, תחייך בנימוס ותמשיך הלאה, אבל אם מדובר בילד ישראלי, אזי ללא היסוס שתי כפות הידיים יעמיקו לתוך הקערה ויקחו מלוא החופן.
ישראלי או לא, בסוף היום, חוזרים הביתה עם שקית עמוסת מתוקים, פרצוף מרוח איפור שחור ואדום וחיוך ענקי על הפנים.
    
        שימו לב, אין בתמונה ולו ילד אמריקאי אחד.

מסתבר שהלוואין אינו נחגג ברומניה, כלומר לא כחג לאומי מוגדר. בגני הילדים ובביה"ס המקומיים לא מציינים אותו והוא לא תופס מקום בלוח השנה. אך כיוון שאנחנו מתגוררים בסביבת מגורים שהיא זרה, לומדים בביה"ס ובגן האמריקאי וכל שכנינו אינם מקומיים אז יצא שציינו את החג.
עכשיו, דמיינו שיירה של ילדים מחופשים, מפטפטים במבטאים שונים, מדלגים בין הבתים, חוגגים יחד חג שאינו שלהם, שאינו של אף אחד מהם! אותי באופן אישי זה הצחיק למדי, ובעיקר תיבל את יום ההולדת שלי בעליזות וצחוק.

המתכון שלי להיטמעות בחג שאינו שלי:
למדי את מנהגי החג, בחרי לך כמה שמוצאים כן בעינייך ויישמי.
 - תחפושת מפחידה. וויתרנו על נסיכות דיסני ובחרנו במכשפות.
שבועיים לפני הלוואין, שמנו פעמינו אל הפארק. הבנות נשלחו לחפש זרדים ומקלות חזקים, אותם חיברנו בעזרת חבל (ללא דבק או מסמרים) והכנו לנו מטאטא מכשפות. 
בנוסף, קנינו בריסטולים שחורים והכנו יחד כובעים קטנים שחוברו לקשתות שיער.

- קישוט דלת הבית.
אמן הבית צייר וגזר פרצוף מפחיד, אותו הדבקנו על הדלת. הבנות ציירו על דלעת וגם על גרביון ישן שהולבש על כדור.



- רכישת ממתקים ושק לאיסופם, ובכלל, לזרום עם אווירת החג.
הבנות בפיג'מות שלדים זוהרות בחושך. שימו לב לממתקים בבטן!

עד היום, ידעתי לומר שחנוכה ופורים הם החגים האהובים עלי, כעת, אני חושבת שאפשר להכריז על חג נוסף ברשימה הזו. חג היומולדת שלי, הלוואין שמח!

תגובות

  1. אהבתי את הפיג'מה זוגית של הילדות ממש מקסים. נראה כמו יום קסום לכל המשפחה!
    תודה על השיתוף

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בוקרשט עם ילדים - המלצות למקומות באוויר הפתוח

10 דברים לעשות עם ילדים בסיביו Sibiu

בראשוב עם ילדים - המלצות לטיול