בית מתוק בית (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב)

בין כסה לעשור.
זמן לחשוב פנימה, להסתכל על עצמי ולעשות תשובה. לבקש סליחה ולהתנצל כמובן בפני מי שצריך (סליחה אמא!). אבל לפני כן, להבין עם עצמי מה היה לי טוב השנה ומה רע, מה אני רוצה לשנות ואיך.
אז מחטטת לעצמי בנשמה, פוצעת אותה קצת ושלא במכוון המחשבות מתכווננות למעבר. נטשתי את האחיין המתוק שלי, עזבתי את אחותי, התפטרתי מהעבודה הנהדרת שלי, ופתאום מול אלו, תחושות חיוביות חזקות מאוד מהשהות פה, הרחוקה מהבית. והכי קשה, שלאט לאט הרחוק מתחיל להרגיש כמו בית.

מה בכלל הופך בית לבית?
כשהיינו קטנות למדנו בדרך לא דרך, שריבוע ועליו משולש הוא בית. כלומר, מבנה אירופי עם גג מוכן לחורף מושלג, גג כזה שהשלג יגלוש ממנו בשיפוע אל הקרקע ולא ייערם עליו. ובינתיים בגוגל אומרים שבית הוא מבצרו של אדם, אומרים שבית הוא לא בית אם הוא לא מכיל משפחה, אומרים שבית הוא איפה שהלב שלך.

"על בית חלומותי איני יודעת כלום 
ככל חלומותי אפל הוא וחתום....
....דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו

יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב " (נעמי שמר)
Regina Shafir מייפה את החיים


טסנו לרומניה לשלושה ימים למרתון מציאת בית. זה היה הדבר שהיה לנו הכי חשוב בהכנה למעבר, לבחור מסגרות חינוכיות ולפיהן לחפש בית ורק אז, לעבור.
ביום הראשון ראינו 11 בתים, עצרנו לקפה ופיפי ומייד חזרנו להתיש את המתווך. למחרת המשכנו במרתון ובסוף מצאנו פנינה קטנה מחוץ לעיר, מבנה לבנים אדומות עם גג משופע, קמין בסלון, חצר מוריקה ורווית עצי אשוח שרק מחכים להתכסות לבן ולרגש אותנו. הסתכלנו זו על זה ולא היה צורך לדבר, שנינו מכירים אחד את השנייה מספיק טוב כדי לדעת שמצאנו אותו. מצאנו את הבית שחיפשנו. הבית שעונה על חלום המושב בשרון, החלום שכנראה לעולם לא נגשים.
"כמה טוב שבאת הביתה 
בית זה אומר כבר הכל 
היה לך חם, היה 
היה לך קר 
אתה עכשיו יותר מאושר 
כבר יותר מאושר." (אריק איינשטיין)

העבירו קדימה 3 חודשים <<< והנה אנחנו פה. הכנסנו לבית החלומות את כל רכושנו, עברנו לגור בו עם הבנות אבל משהו חסר. המקום הזה הגדול, מחזיר ההד, עם המעקה המוזהב והשיש הירוק (נשבעת לכם!!) עדיין לא מרגיש בית (באמת, לא ברור איך שיש ירוק לא גורם לי להרגיש בבית). אז מה עכשיו?
"זה הבית שבנינו 
זה האורן שנטענו 
זה השביל וזוהי הבאר 
מי שבא לפה אחינו 
מי שבא יסב איתנו 
והשער שוב לא יסגר". (יורם טהרלב, הפרברים)
שוב Regina Shafir המהממת

שלא במתכוון (או אולי כן) התחלנו בצעדים להפיכתו לבית, כלומר, לתת תוקף לנוכחות שלנו בו, לריחות שלנו להיטמע בפרקט העץ, לצעדים שלנו להדהד במדרגות, לעצב אותו טיפ טיפה יותר כמונו כדי שנוכל לקרוא לו "בית".

צעדים להפיכת בית לבית, ללא רישום בטאבו:
1.     לבשל ולארח - ממעמקי שריריי הפולניים ביותר אני חשה התעלות נפשית עזה כשהמטבח מלא בריחות תבשילים, על אחת כמה וכמה, כשאנשים יושבים סביב השולחן וסועדים את ליבם שעה שחבורת ילדים עליזה מתרוצצת על הדשא.
2.     לשתול ולטעת -  הנבט הקטן ביותר שנובט מהאדמה, מחייך אלי עם טיפות טל על עלה ירוק אחד קטן, הווה אומר - אני כאן
3.     לקשט את הקירות - מסתבר שלנו לא הספיקו הרהיטים, רק כשתלינו על הקירות את הציורים, התמונות וחפצי הנוי שאספנו במהלך השנים, הו..... רק אז יכולנו באמת לחייך כשהסתובבנו פה, ולהגיד, זה הבית!
לפעמים, כדי להרגיש בבית, מה שצריך זה חברים שעושים לך טוב.

לפעמים צריך שהבית יבוא אלייך. במקרה הזה, הגיעה המשפחה לביקור מהארץ.

"הבית זה מקום 
שאם אתה חייב לשוב אליו 
תמיד פתוחה בו דלת לקראתך 
שירים הם לפעמים 
האהבה האחרונה 
לבית שרחק". (נתן יונתן, רונית אופיר)

המחשבות על הבית מתערבבות עם מחשבות על סליחה וכפרה, כאב חד בבטן וצביטה בנשמה. האם אני צריכה להתנצל על כך שנעים לי פה? (סליחה הרצל!) האם יכולה לשחרר ולהרגיש בנוח עם הבחירות של השנה הזו?
אז נכנסת לכיפור בבלבול הזה ומאמינה שהוא ילווה אותי גם אחריו. בינתיים, חתימה טובה!

ולסיום סיומת:  גלות בבל השניה







תגובות

  1. ....דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו - יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב " אני כל כך אוהבת את השיר הזה, ואת מה שהצלחת להעביר בפוסט היפה, ששזורה בו כנות ושירה, דרך, הבנה, ותחושות של חמימות ושמחה, גילויים נפלאים כשיוצאים...והרגשה של בית וטוב שהגעת אליו ופתחת אותו עבורנו הקוראים בהנאה גדולה.

    השבמחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בוקרשט עם ילדים - המלצות למקומות באוויר הפתוח

10 דברים לעשות עם ילדים בסיביו Sibiu

בראשוב עם ילדים - המלצות לטיול