משפחה במסע

טראנס - פאג - רא - שאן. זה שם המסלול אליו נסענו בסופ"ש האחרון. אחרי חודש וחצי של בריכה ומשחקים עם השכנים, החלטנו להעז ולהוציא את האף ממתחם המגורים. לעלות על הרכב, לנסות את כבישי החתחתים הרומניים (כך לפחות הזהירו אותנו) ולהסתכן בנורא מכל - אי וודאות ומרחק מרשת הביטחון הישראלית שמקיפה אותנו. אז יצאנו לדרך. שני הורים עליזים, שתי בנות רעבות וכעבור שעתיים וחצי ומיליון עצירות פיפי הגענו. לאן? ל Corbeni כפר רומני קטנטן היושב למרגלות כביש הטראנספאגראשן הידוע לשמצה כ"כביש הטוב ביותר בעולם" התרגשנו לראות כפר אמיתי, כזה שעוצרים בדרך בגלל עגלות סוסים עמוסות גזעי עץ, כזה שכל חצר בו מתהדרת בערמות חציר מסודרות, כפר שבו לכל משפחה יש ערוגות ירק מפוארות בחצר ושדה תירס מאחור, כפר שמתרוצצות בו תרנגולות לצד פרות ועיזים ומי שמלווה אותן זו סבתא כפופה עם מטפחת צבעונית לראשה ("תראו ילדות, הנה בבושקה!"). הבנות מתנסות ברגע כפרי שדות תירס מרהיבים וערמות חציר סימטריות אמיתי. ראינו כמה כאלה. לנו במלון ביתי קטן בשם  Pensiunea Tiuta  (לחצו על הקישור ולמעבר לאתר המקום) המ...

הבכורה עולה לכיתה א'. זה לא מוריד מערכה של זו שנכנסת לגן טט"ח, גן של גדולים, אבל - הילדה עולה לכיתה א'!!!!! אני מתרגשת, אני לחוצה, אני זקנה, וואו, כמה מחשבות בו זמנית שמשלימות ומפריעות זו לזו, הראש שלי הומה כמו כוורת דבורים. עולה לכיתה א', בעצם ל first Grade, בביה"ס בינלאומי במדינה זרה, והחל מהיום הראשון תחווה יום לימודים ארוך באנגלית. הילדה דוברת עברית, כן? אז איך לעזאזל עושים את זה? (למה לעזאזל עושים את זה, זו כבר שאלה אחרת לגמרי שאולי נדון בה בהזדמנות אחרת).  איור קסום של Regina Shafir  להלן רשימת המכולת שלי שבתקווה תעזור לנו לצלוח את החוויה בצורה הרגועה ביותר: 1) חושחש הבלש - בעבר כבר סיפרתי על כך שאצלנו בבית נרגעים ככל שיודעים , וזה כלי שבאופן מודע אנחנו מעבירים לבנות, אי לכך, ניסינו מראש להבין כמה שיותר דברים על ביה"ס: נכנסנו לאתר, הראינו לה תמונות וסרטונים, שוחחנו עם הורים לתלמידים וניסינו להבין מה זה כיתה א' בביה"ס בינלאומי בבוקרשט. כשביקרנו בביה"ס צילמנו לה מה שנראה לנו חשוב ורלוונטי (תמונות של הקפיטריה, כיתות הלימוד, חצר ה...

כבר 24 שעות שאני מסתובבת עם מחנק בגרון, עוצרת את הדמעות ומנסה לנשום עמוק ולהתנהג כאילו הכול כרגיל. "לעבור לגור ברומניה? לא מפחיד אותי בכלל". ככול שאני אומרת את זה יותר, כך אני פחות מאמינה לזה. מרכיבה משקפי שמש ומסתירה את העיניים הנפוחות מההורים בגן. בסוף היום הבנו שצריך להתחיל לפעול. אנחנו שנינו זוג יא-בשים, ייקים, רציניים כאלו, ככול שנדע יותר כך נרגע יותר. אנחנו האנשים שקוראים כל פוסט וכתבה לפני טיסה לחופשה בחו"ל, אנחנו אלו שקראו את ספרי ההריון והלידה והרגישו מוכנים. נראה שהגיע הזמן לאסוף מל"ם . התחלנו בשיחות טלפון לחבר'ה מהעבודה ולמחרת היום צורפתי קבל עם ועדה לקבוצת הוואטסאפ "בוקרשט ישראליות", בה חברות כ 70 נשים, שכשמה כך גם הן, ישראליות שחיות בבוקרשט. ופתאום, בהינף הקלדה קלה, עולם שלם התגלה לי. רק הצגתי את עצמי בקבוצה ותוך דקות ספורות קיבלתי עשרות הודעות פרטיות ושיחות טלפון מרומניה, עשרות! ומעברו השני של הצג, נשים. כמוני. שחששו, עברו, התנסו, והיום הן שמחות, מלאות חוויות וידע חשוב ומעניין. בשלוש השעות שעברו מרגע שליחת אותה ההודעה לא יכולתי...